עבור לתוכן

ביאור פסוקים מקראיים

ישעיהו כ״ו:‏3 — ”‏אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין”‏

ישעיהו כ״ו:‏3 — ”‏אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין”‏

 ‏”‏אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין;‏ שלום ממושך תעניק להם,‏ כי בך הם בוטחים”‏ (‏ישעיהו כ״ו:‏3‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏

 ‏”‏יצר סמוך תיצור שלום שלום,‏ כי בך בטוח”‏ (‏ישעיהו כ״ו:‏3,‏ נוסח המסורה)‏

כוונת הפסוק

 במילים מעודדות אלה מראה ישעיהו הנביא שאלוהים מגן על מי שנשענים עליו לגמרי — הוא עוזר להם להרגיש ביטחון ושלווה.‏

 ‏”‏אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין”‏.‏ המילים האלה מדברות על מי שנחושים בליבם לבטוח תמיד ביהוה a אלוהים.‏ אנשים כאלה מכירים בעובדה שהם הם צריכים להישען עליו בכל דבר.‏ לדוגמה,‏ בבואם לקבל החלטות הם לא נשענים על חשיבתם.‏ הם לוקחים בחשבון את חשיבתו של אלוהים לפני כל צעד שהם נוקטים (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ הם מתאמצים להבין את השקפתו בנושאים שונים על־ידי קריאה קפדנית במקרא והרהורים בכתוב בו (‏תהלים א׳:‏2;‏ קי״ט:‏15‏)‏.‏ כשהם נתקלים במצבים קשים הם פונים ליהוה בתפילה ומבקשים את עזרתו (‏תהלים ל״ז:‏5;‏ נ״ה:‏22‏)‏.‏ בדרך זו הם מוכיחים את ביטחונם בו,‏ והוא מעניק להם שלווה.‏

 ‏”‏שלום ממושך תעניק להם”‏.‏ בנוסח המסורה ’‏שלום’‏ מופיעה פעמיים לשם הדגשה;‏ משום כך אפשר לתרגם את הביטוי הזה כ”‏שלום ממושך”‏,‏ ”‏שלום מוחלט”‏ או ”‏שלום מלא”‏.‏ במילים אחרות,‏ מי שנשענים לגמרי על יהוה זוכים לשלום,‏ שלווה פנימית שאינה תלויה בנסיבותיהם (‏תהלים קי״ב:‏7;‏ קי״ט:‏165‏)‏.‏ אותו שלום נובע מקשר קרוב עם יהוה וממאמצים לעשות את הישר בעיניו (‏משלי ג׳:‏32;‏ ישעיהו מ״ח:‏18‏)‏.‏

 ‏’‏השלום הממושך’‏ אין משמעו שאלוהים מסיר את כל קשיי משרתיו,‏ כך שחייהם היו נטולי דאגות (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏6,‏ 7;‏ איוב ו׳:‏1,‏ 2;‏ תהלים ל״א:‏9‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא עוזר להם להתמודד עם הקשיים שלהם (‏ישעיהו מ״א:‏10,‏ 13‏)‏.‏ הוא משיב לתפילותיהם ומעניק להם חוכמה,‏ כוח ונחמה (‏תהלים צ״ד:‏19;‏ משלי ב׳:‏6;‏ ישעיהו מ׳:‏29‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הם יכולים להישאר שלווים ורגועים גם בנסיבות קשות (‏פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

הקשר הפסוק

 הנביא ישעיהו חי במאה השמינית לפה״ס.‏ באותה תקופה,‏ ובשנים שלאחר מכן,‏ רבים ביהודה לא שרתו את יהוה בנאמנות.‏ כתוצאה מכך,‏ יהוה הרשה שבירתם ירושלים תישמד ב־607 לפה״ס.‏

 עם זאת,‏ יותר ממאה שנה לפני חורבן ירושלים כתב ישעיהו שיר נבואי לתהילת יהוה המופיע בפרק כ״ו (‏ישעיהו כ״ו:‏1–6‏)‏.‏ השיר מתאר תקופה עתידית שבה אחת מערי יהודה,‏ ככל הנראה ירושלים,‏ תשוקם.‏

 מאז 537 לפה״ס ירושלים השתקמה ונבנתה מחדש.‏ בעקבות זאת,‏ היהודים הנאמנים ששבו מהגלות לירושלים יכלו לחוש ביטחון ולומר:‏ ”‏עיר עזה יש לנו”‏ (‏ישעיהו כ״ו:‏1‏)‏.‏ אבל עוזה וביטחונה של העיר לא נבעו מחומותיה האדירות,‏ אלא מברכת יהוה והגנתו (‏ישעיהו כ״ו:‏2‏)‏.‏

 גם כיום מי שנשענים לגמרי על יהוה חשים בטוחים ומוגנים מכיוון שהם רואים בו ’‏צורם’‏,‏ או מחסם (‏ישעיהו כ״ו:‏4‏)‏.‏

 צפה בסקירה קצרה של ספר ישעיהו.‏

a יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (‏תהלים פ״ג:‏18‏)‏.‏ ראה המאמר ”‏מיהו יהוה?‏‏”‏