עבור לתוכן

ביאור פסוקים מקראיים

תהלים כ״ג:‏4 — ”‏גם כי אלך בגיא צלמוות”‏

תהלים כ״ג:‏4 — ”‏גם כי אלך בגיא צלמוות”‏

 ‏”‏גם אם אלך בגיא צלמוות,‏ לא אירא מכל רע,‏ כי אתה עימדי;‏ שבטך ומקלך מרגיעים אותי”‏ (‏תהלים כ״ג:‏4‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏גם כי אלך בגיא צלמוות,‏ לא אירא רע,‏ כי אתה עימדי;‏ שבטך ומשענתך המה ינחמוני”‏ (‏תהלים כ״ג:‏4,‏ נוסח המסורה)‏.‏

כוונת הפסוק a

 אלוהים מגן על עובדיו ודואג להם — גם כשהם עוברים מצבים קשים.‏ הפסוק משתמש במטפורה של כבש בהשגחת רועה כדי להמחיש את האופן שבו דואג אלוהים לעובדיו.‏ b הם לא מרגישים לבד אל מול מצבים מלחיצים,‏ המתוארים בפסוק הזה כמקום שמרחף מעליו צל קודר או עלטה כבדה וסכנת מוות.‏ הם חשים ביטחון ומרגישים שאלוהים נמצא ממש לצידם.‏

 הרועה בתקופת המקרא השתמש בשבט או באלה כדי להגן על הכבשים מפני טורפים.‏ הוא גם השתמש במקלו,‏ שהיה בדרך כלל מוט ארוך מכופף בקצהו האחד,‏ כדי להנחות את כבשיו ולהרחיק אותם מסכנה.‏ בדומה לכך,‏ יהוה אלוהים הוא כרועה אוהב שמגן על עובדיו ומדריך אותם.‏ גם בתקופות החשוכות ביותר בחייהם יהוה דואג להם בדרכים שונות.‏

הקשר הפסוק

 מזמור כ״ג נכתב על־ידי דוד,‏ שהיה רועה צאן בנעוריו ולבסוף נהיה מלך ישראל (‏שמואל א׳.‏ י״ז:‏34,‏ 35;‏ שמואל ב׳.‏ ז׳:‏8‏)‏.‏ המזמור מתחיל בתיאור יהוה כרועה שמוביל,‏ מאכיל ומרענן את עובדיו,‏ כמו שרועה בשר ודם דואג לכבשיו (‏תהלים כ״ג:‏1–3‏)‏.‏

 בתהלים כ״ג:‏4,‏ כשדוד מדגיש את הגנתו של אלוהים,‏ הוא עובר מפנייה אל אלוהים בגוף שלישי (‏הוא)‏ לפנייה אליו בגוף שני (‏אתה)‏.‏ השינוי הקטן הזה מבליט את הקשר הקרוב שהיה לדוד עם יהוה.‏ דוד ידע שאלוהים דואג לו ושהוא מודע לקשיים שעוברים עליו.‏ משום כך דוד לא חשש מכל רע.‏

 בשני הפסוקים הבאים בתהלים כ״ג,‏ פסוקים 5 ו־‏6‏,‏ משתנה המטפורה מרועה הדואג לכבשיו והופכת לתיאור של מארח הדואג לצורכי אורחיו.‏ בתור מארח נדיב,‏ יהוה מתייחס אל דוד כאל אורח מכובד.‏ אפילו אויבי דוד אינם מסוגלים למנוע מאלוהים לדאוג לו.‏ בסוף המזמור מבטא דוד את ביטחונו בכך שאלוהים יגלה כלפיו טוב ואהבה למשך שארית חייו.‏

 הדימויים המופיעים במזמור כ״ג ממחישים כיצד אלוהים ממשיך לגלות דאגה ואהבה כלפי עובדיו (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏25‏)‏.‏

a בכמה תרגומי מקרא זהו מזמור כ״ב‏.‏ ספר תהלים כולו מכיל 150 מזמורים,‏ אך ישנם תרגומים שממספרים אותם לפי נוסח המסורה,‏ ואילו אחרים לפי תרגום השבעים,‏ תרגום של התנ״ך ליוונית שהושלם במאה השנייה לפה״ס.‏

b אלוהים,‏ ששמו יהוה,‏ מתואר פעמים רבות במקרא כרועה המטפל בעדינות בצאנו.‏ עובדיו,‏ המתוארים ככבשים,‏ תלויים בהגנתו ובתמיכתו (‏תהלים ק׳:‏3;‏ ישעיהו מ׳:‏10,‏ 11;‏ ירמיהו ל״א:‏10;‏ יחזקאל ל״ד:‏11–16‏)‏.‏