עבור לתוכן

כיצד נראה ישוע?‏

כיצד נראה ישוע?‏

תשובת המקרא

 איש אינו יודע איך בדיוק נראה ישוע,‏ מפני שהמראה החיצוני שלו אינו מתואר במקרא.‏ עובדה זו מצביעה על כך שאין זה משנה כיצד נראה ישוע.‏ אולם המקרא מספק כמה פרטים כלליים לגבי המראה החיצוני של ישוע.‏

  •   מאפיינים כלליים:‏ ישוע היה יהודי,‏ ועל כן הוא ודאי ירש מאמו מאפיינים המשותפים לעמים השמיים (‏עברים ז׳:‏14‏)‏.‏ אין סיבה להניח שהוא ניחן במאפיינים יוצאי דופן.‏ פעם אחת הוא עלה בחשאי לירושלים מהגליל בלי שהבחינו בו (‏יוחנן ז׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ הוא גם לא התבלט מבין שליחיו הקרובים.‏ כזכור,‏ כאשר בא המון חמוש לעצור את ישוע,‏ יהודה איש קריות צריך היה לעזור להמון לזהותו (‏מתי כ״ו:‏47–49‏)‏.‏

  •   אורך השיער:‏ אין זה סביר שלישוע היה שיער ארוך מפני שבמקרא נאמר:‏ ”‏אין זה אלא טבעי להחשיב זאת כחרפה לאיש אם שערו ארוך”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״א:‏14‏)‏.‏

  •   זקן:‏ לישוע היה זקן.‏ הוא קיים את התורה,‏ שבה הופיע האיסור:‏ ”‏לא תשחית את פאת זקנך”‏ (‏ויקרא י״ט:‏27;‏ גלטים ד׳:‏4‏)‏.‏ נוסף על כך,‏ בנבואה במקרא המתארת את סבלותיו של ישוע,‏ הוא מתואר כבעל זקן (‏ישעיהו נ׳:‏6‏)‏.‏

  •   מבנה הגוף:‏ מן התיעוד המקראי עולה כי ישוע היה אדם חסון.‏ במסגרת שירותו הוא הלך אינספור קילומטרים (‏מתי ט׳:‏35‏)‏.‏ הוא טיהר את בית המקדש פעמיים והפך את שולחנות מחליפי הכספים.‏ באחד המקרים הוא גם גירש משם את הצאן והבקר באמצעות שוט (‏לוקס י״ט:‏45,‏ 46;‏ יוחנן ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ באנציקלופדיה אחת נאמר:‏ ”‏התיאור הכללי של ספרי הבשורה מצייר [‏את ישוע]‏ כאדם חסון,‏ נמרץ ובריא”‏ (‏Cyclopedia McClintock and Strong’s‏,‏ כרך 4,‏ עמוד 884)‏.‏

  •   הבעות הפנים:‏ ישוע היה אדם חם ומלא חמלה,‏ ואין ספק שהבעות פניו שיקפו זאת (‏מתי י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אנשים מכל הסוגים נהגו לפנות אליו כדי לקבל נחמה ועזרה (‏לוקס ה׳:‏12,‏ 13;‏ ז׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏ אפילו ילדים חשו בנוח בחברתו (‏מתי י״ט:‏13–15;‏ מרקוס ט׳:‏35–37‏)‏.‏

תפיסות מוטעות לגבי המראה של ישוע

 תפיסה מוטעית:‏ יש הסבורים שישוע היה ממוצא אפריקני מפני שבספר ההתגלות שערו מתואר כצמר וכפות רגליו ”‏כנחושת טהורה”‏ (‏ההתגלות א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

 עובדה:‏ ספר ההתגלות נמסר ”‏באותות”‏ (‏ההתגלות א׳:‏1‏)‏.‏ הכתוב על אודות שערו ורגליו של ישוע מתאר בלשון סמלית את תכונותיו לאחר תחייתו,‏ ולא את מראהו הגופני בהיותו עלי אדמות.‏ כאשר נאמר בספר ההתגלות א׳:‏14 ש”‏ראשו ושערו היו לבנים כצמר לבן,‏ כשלג”‏,‏ הדגש הוא בצבע הלבן,‏ ולא בצורת השיער.‏ דימוי זה מסמל את החוכמה הנלווית לגיל (‏ההתגלות ג׳:‏14‏)‏.‏ אין להסיק מפסוק זה ששערו של ישוע היה במרקם צמר,‏ בדיוק כפי שאין להסיק מכך שמרקמו היה כמו של שלג.‏

 גם נאמר שכפות רגלי ישוע ”‏היו כנחושת טהורה הבוהקת בכבשן”‏ (‏ההתגלות א׳:‏15‏)‏.‏ ועל אודות פניו נאמר שהן ”‏היו כשמש המאירה במלוא עוצמתה”‏ (‏ההתגלות א׳:‏16‏)‏.‏ לאף גזע אין צבע עור המתאים לתיאורים הללו,‏ ולכן המסקנה היא שזהו חזון סמלי המתאר את ישוע לאחר תחייתו,‏ כשהוא ”‏שוכן באור שלא ניתן לקרוב אליו”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏16‏)‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ ישוע היה חלש ושברירי.‏

 עובדה:‏ ישוע התנהג כאדם גברי.‏ לדוגמה,‏ כשהגיע המון חמוש כדי לעצור אותו‏,‏ הוא הזדהה בפניהם באומץ (‏יוחנן י״ח:‏4–8‏)‏.‏ אין ספק שהוא גם היה חזק מבחינה גופנית,‏ משום שהוא היה נגר ונעזר בכלי מלאכה שדרשו כוח פיזי (‏מרקוס ו׳:‏3‏)‏.‏

 אם כן,‏ מדוע היה זקוק ישוע לעזרה לשאת את עמוד ההוקעה שלו?‏ מדוע הוא מת לפני האחרים שהוקעו לצדו?‏ (‏לוקס כ״ג:‏26;‏ יוחנן י״ט:‏31–33‏)‏ היו כמה גורמים שהחלישו אותו מאוד מבחינה גופנית לפני הוצאתו להורג.‏ הוא נותר ער במשך לילה שלם,‏ בין היתר בשל מועקה נפשית (‏לוקס כ״ב:‏42–44‏)‏.‏ לאורך הלילה היהודים התאכזרו אליו,‏ ולמחרת בבוקר הרומאים עינו אותו (‏מתי כ״ו:‏67,‏ 68;‏ יוחנן י״ט:‏1–3‏)‏.‏ סביר להניח שהגורמים הללו האיצו את מותו.‏

 תפיסה מוטעית:‏ ישוע תמיד היה קודר ועגמומי.‏

 עובדה:‏ ישוע שיקף בצורה מושלמת את תכונותיו של אביו השמימי,‏ יהוה,‏ המתואר במקרא בתור ”‏האל המאושר”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11;‏ יוחנן י״ד:‏9‏)‏.‏ למעשה,‏ ישוע לימד את הזולת כיצד למצוא אושר (‏מתי ה׳:‏3–9;‏ לוקס י״א:‏28‏)‏.‏ עובדות אלה מצביעות על כך שבדרך כלל פניו של ישוע הקרינו שמחה.‏