כל מאמצי האדם להביא שלום בעולם נחלו כישלון.‏ למעשה,‏ בני האדם לעולם לא יצליחו להשכין שלום עולמי,‏ וזאת ממספר סיבות:‏

•   ”‏לא לאיש הולך והכין את צעדו”‏ (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏.‏ בני האדם לא נבראו עם היכולת לשלוט על עצמם וגם לא קיבלו את הזכות לעשות זאת.‏ לכן נבצר מהם להשיג שלום בר־קיימה.‏

•   ”‏אל תבטחו בנדיבים [‏בנכבדים]‏ בבן אדם שאין לו תשועה.‏ תצא רוחו,‏ ישוב לאדמתו,‏ ביום ההוא אבדו עשתונותיו [‏מחשבותיו]‏”‏ (‏תהלים קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ המנהיגים הפוליטיים,‏ גם אלה בעלי הכוונות הטובות ביותר,‏ אינם מסוגלים למצוא פתרונות של ממש לגורמים השורשיים המובילים למלחמות.‏

•   ”‏באחרית הימים יבואו עתות משבר קשות להתמודדות,‏ כי יהיו האנשים.‏.‏.‏ תוקפניים,‏ חסרי אהבת הטוב,‏ בוגדים,‏ עקשנים,‏ מלאי גאווה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–4‏)‏.‏ אנו חיים ”‏באחרית הימים”‏ של עולמנו המרושע,‏ תקופה שבה הגישות הרווחות מקשות להשיג שלום.‏

•   ”‏אוי לארץ ולים,‏ כי ירד אליכם השטן בזעם רב,‏ בידעו כי זמנו קצר”‏ (‏ההתגלות י״ב:‏12‏)‏.‏ השטן,‏ אויבו של אלוהים,‏ הוגבל לתחום כדור הארץ,‏ והוא משפיע על אנשים ללכת בדרכיו הזדוניות.‏ כל עוד הוא ”‏שר העולם הזה”‏,‏ לעולם לא נוכל לחיות בשלום (‏יוחנן י״ב:‏31‏)‏.‏

•   ”‏[‏מלכות אלוהים]‏ תפורר את כל המלכויות האלה [‏המתנגדות לאלוהים]‏ ותשים להן קץ והיא תקום לעולם”‏ (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏ מלכות אלוהים,‏ ולא אף ממשלה אנושית,‏ היא זו שתגשים את משאלת לבנו ותכונן שלום עולמי בר־קיימה (‏תהלים קמ״ה:‏16‏)‏.‏