אפשר ל’תורת החסד’ להנחות אותך
”בשבילי טוב הלב של האחים והאחיות היה הדבר העיקרי”, אמרה ליסה. * כך היא תיארה את מה שמשך אותה בתחילה לאמת. לאחות נוספת ששמה אן קרה דבר דומה. היא סיפרה: ”טוב הלב השפיע עליי יותר מהדוקטרינות”. שתיהן אוהבות עכשיו לקרוא את המקרא ולהרהר בו, אבל לטוב הלב שגילו כלפיהן הייתה השפעה עצומה.
איך נוכל לאפשר ל’תורת החסד’ להנחות אותנו ולנהוג בטוב לב ובאדיבות שייגעו ללב הסובבים אותנו? נבחן כעת שני היבטים שבהם נוכל לנהוג בחסד: בדיבור שלנו ובמעשים שלנו. נראה גם במי עלינו לנהוג בחסד.
”תורת חסד” על לשונך
במשלי ל״א נאמר על אשת החייל ש”תורת חסד על לשונה” (מש׳ ל״א:26). היא מאפשרת ל’תורה’ זו להשפיע על הטון ועל התוכן של דיבורה. גם אבות צריכים ש’תורה’ זו תהיה על לשונם. הורים רבים יודעים היטב שלמילים נוקשות יש השפעה שלילית על ילדיהם. אם הורים ידברו בטון קשוח וקר, סביר להניח שילדיהם לא ישתפו איתם פעולה. לכן אם ההורים רוצים שהמילים שלהם ישפיעו לטובה על ילדיהם ויהיו יעילות, כדאי שהם יתאמצו לדבר באדיבות.
בין שאתה הורה ובין שלא, איך תוכל ללמוד לדבר באדיבות? החלק הראשון במשלי ל״א:26 עוזר לנו להבין את זה. נאמר שם: ”פיה פותחת בחוכמה”. משמע הדבר שעלינו לבחור את המילים והטון שלנו בחוכמה. נוכל לשאול את עצמנו: ’האם מה שאני עומד להגיד יעורר כעס או ירגיע את הרוחות?’ (מש׳ ט״ו:1) זה אכן חכם לחשוב לפני שמדברים.
בפסוק אחר נאמר: ”דיבור בוטה הוא כדקירות חרב” (מש׳ י״ב:18). אם נחשוב איך המילים והטון שלנו ישפיעו על אחרים, יהיה לנו יותר קל לשלוט בדיבורנו. אם נאפשר ל’תורת החסד’ להנחות אותנו, נימנע ממילים פוגעות ומטון נוקשה (אפ׳ ד׳:31, 32). כמו כן, נחליף מחשבות ודיבור שליליים במילים אדיבות ובטון רך ונעים. יהוה הראה לנו איך לעשות את זה כשהוא הרגיע את אליהו, משרתו המפוחד. המלאך שייצג את יהוה דיבר ב”קול שלו וחרישי” (מל״א י״ט:12). עם זאת, אדיבות לא מתבטאת רק במילים אדיבות, אלא גם במעשים אדיבים. למה הכוונה?
מעשים אדיבים משפיעים על אחרים
כשאנחנו מחקים את יהוה אנחנו לא רק מדברים באדיבות, אנחנו גם עושים מעשים אדיבים (אפ׳ ד׳:32; ה׳:1, 2). ליסה, שצוטטה קודם לכן, סיפרה על טוב הלב שגילו כלפיה האחים. ”כשהמשפחה שלי נאלצה לעבור דירה בפתאומיות, שני זוגות מהקהילה לקחו חופש מהעבודה כדי לעזור לנו לארוז. באותו זמן אפילו לא למדתי את המקרא!” מעשי האדיבות האלה הניעו את ליסה לבחון יותר לעומק את האמת.
גם אן, שהוזכרה בפתיח המאמר, העריכה את האדיבות שגילו כלפיה האחים. היא אמרה: ”בגלל המצב בעולם הייתי מאוד סקפטית. היה לי קשה לבטוח באנשים”. היא המשיכה: ”כשפגשתי את עדי־יהוה לא הייתי בטוחה מה המניעים שלהם. תהיתי למה הם בכלל מתעניינים בי. אבל טוב הלב הכן שהאחות שלימדה אותי את המקרא גילתה כלפיי הניע אותי לבטוח בה”. למה זה הוביל? ”בהמשך התחלתי להתמקד במה שאני לומדת”.
שים לב שמעשים אוהבים ואדיבים מצד אחים בקהילה נגעו לליבן של ליסה ואן, וזה השפיע עליהן ללמוד את האמת. טוב הלב של הקהילה עזר להן לפתוח את ליבן לאמת.
חקה את אלוהים וגלה טוב לב כלפי אחרים
יש כאלה שנוטים להשתמש במילים אדיבות ולחייך בגלל התרבות שלהם. נימוסים כאלה שמקורם בתרבות או באישיות שלנו אכן ראויים לשבח. אבל אם זה הדבר היחיד שמניע אותנו, זה לאו דווקא מצביע על טוב לב שמקורו באלוהים (השווה מעשי השליחים כ״ח:2).
טוב לב אמיתי שמקורו באלוהים הוא היבט של פרי רוח קודשו (גל׳ ה׳:22, 23). מכאן שכדי לטפח טוב לב אנחנו צריכים את עזרת רוח הקודש. כך נראה שאנחנו רוצים לחקות את יהוה ואת ישוע. כמו כן, כמשיחיים אנחנו מתעניינים בכנות באחרים. אם כן, המניע שלנו הוא גם אהבה ליהוה אלוהים וגם אהבה לרעינו. כך טוב הלב שלנו הופך לתכונה עוצמתית שנובעת מהלב ורצויה בעיני אלוהים.
כלפי מי עלינו לגלות טוב לב?
זה אולי טבעי לגלות טוב לב כלפי אנשים שנוהגים בנו בטוב לב או כלפי אנשים שאנחנו מכירים (שמ״ב ב׳:6). אחת הדרכים לעשות זאת היא להודות להם (קול׳ ג׳:15). אבל מה אם אנחנו מרגישים שמישהו לא ראוי לטוב הלב שלנו?
חשוב על כך: יהוה מציב את הדוגמה הנעלה מכול בגילוי חסד, ודברו הכתוב מלמד אותנו לקח חשוב לגבי תכונה זו. המילה חסד מופיעה הרבה פעמים גם בכתבי־הקודש היווניים. איך אלוהים מגלה תכונה זו?
חשוב על המיליארדים שיהוה גילה כלפיהם חסד והעניק להם את כל מה שהם צריכים כדי לחיות (מתי ה׳:45). למעשה, אפילו לפני שבני האדם הכירו ביהוה, הוא נהג בהם בחסד (אפ׳ ב׳:4, 5, 8). לדוגמה, הוא נתן את הטוב ביותר עבורם — את בנו יחידו. השליח פאולוס כתב שיהוה סיפק את הכופר ”כפי עושר חסדו” (אפ׳ א׳:7). ולמרות שאנחנו חוטאים ומאכזבים את יהוה, הוא ממשיך להדריך וללמד אותנו. הוראותיו ודבריו הם כמו ”גשם דק” (דב׳ ל״ב:2). לעולם לא נוכל לגמול לו לגמרי על טוב הלב שהוא מגלה כלפינו. והאמת היא שעתידנו תלוי בחסדו של יהוה (השווה פטרוס א׳. א׳:13).
אין ספק שהחסד של יהוה מחמם את ליבנו ומניע אותנו לפעולה. לכן במקום לגלות טוב לב באופן סלקטיבי, אנחנו צריכים להתאמץ לחקות את יהוה ותמיד לנהוג בטוב לב (תסל״א ה׳:15). כשאנחנו מתמידים לגלות טוב לב אנחנו כמו אש מחממת ביום קר. אנחנו הופכים למקור נחמה לבני משפחה, אחים לאמונה, עמיתים לעבודה, חברים לספסל הלימודים ושכנים.
חשוב על בני משפחה או אחים מהקהילה שהמילים והמעשים האדיבים שלך יעודדו אותם. אולי שמת לב למישהו בקהילתך שזקוק במיוחד לעזרה במטלות הבית, בגינה, או בפעילויות שגרתיות כמו קניות. בנוסף, כשאתה פוגש מישהו בשירות שזקוק לעזרה, האם תוכל להגיש לו אותה?
הבה נחקה את יהוה ונאפשר ל’תורת החסד’ להשפיע תמיד על המילים והמעשים שלנו.
^ השמות במאמר בדויים.
