מחלה כרונית או מגבלה כלשהי עלולות להשפיע רבות על חיי הפרט. לאחר שאוּלְף, שהיה אדם פעיל ובריא, הפך למשותק הוא אמר: ”שקעתי בדיכאון עמוק. המרץ, האומץ והכוח שלי נעלמו ממני... הרגשתי ’מושמד’”.‏

המקרה של אולף מזכיר לנו שלאף אחד אין שליטה מלאה על בריאותו. אולם אנו יכולים לנקוט צעדים סבירים להפחתת הסיכון לבריאות לקויה. אך מה אם בריאותנו מתדרדרת? האם נגזר עלינו להיות אומללים? כלל וכלל לא, כפי שנראה בהמשך. אך לפני כן הבה נתייחס למספר עקרונות שתורמים לבריאות טובה.‏

היה ’מתון בהליכותיך’ ‏(‏טימותיאוס א’. ג’:2,‏ 11‏). ברור שאדם הנוהג להפריז באכילה או בשתייה מזיק לבריאותו – וקל וחומר שלכספו! ”אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו. כי סובא וזולל ייוורש [יהיה רש]” (‏משלי כ”ג:20, 21‏).‏

אל תזהם את גופך. ‏”הבה נטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח” (‏קורינתים ב’. ז’:1‏). אנשים מזהמים את גופם כשהם לועסים או מעשנים טבק, מפריזים בשתיית אלכוהול או צורכים סמים. למשל, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה”ב מציינים שהעישון ”מוביל לחולי ונכות ומזיק כמעט לכל איבר בגוף”.‏

התייחס לגופך ולחייך כאל מתנות יקרות. ‏”בזכותו [בזכות אלוהים] אנו חיים ומתנועעים וקיימים” (‏מעשי השליחים י”ז:28‏). הכרה בעובדה זו מניעה אותנו להימנע מלקחת סיכונים מיותרים כשאנו עובדים, נוהגים או בוחרים סוגי בילוי. ריגוש רגעי אינו שווה חיי נכות!‏

שלוט ברגשות שליליים. בין שכלך לגופך קיים קשר הדוק. לכן נסה להימנע מדאגה מיותרת, מכעס משולח רסן, מקנאה ומרגשות מזיקים אחרים. בתהלים ל”ז:8 נאמר: ”הרף מאף  ועזוב חֵמה”, כלומר הרפה מהכעס ומהזעם. עוד כתוב: ”לעולם אל תהיו מודאגים אפוא מיום המחר, כי למחר דאגות משלו” (‏מתי ו’:34‏).‏

נסה להתמקד במחשבות חיוביות. במשלי י”ד:30 כתוב: ”חיי בשרים לב מרפא”, כלומר לב רגוע מעניק לאדם חיים. המקרא עוד מציין: ”לב שמח ייטיב גֵהָה [בריאות]” (‏משלי י”ז:22‏). זו עובדה מדעית מבוססת. ”אם אתה שמח”, אומר רופא מסקוטלנד, ”קרוב לוודאי שבעתיד יהיו לך פחות מחלות גופניות לעומת אנשים שאינם שמחים”.‏

פתח כוח עמידה. בדומה לאולף, שהוזכר קודם לכן, ייתכן שבלית ברירה נצטרך להתמודד עם בעיה ממושכת. עם זאת, נוכל לבחור כיצד להתמודד עימה. יש ששקעו בייאוש, מה שרק יכול להחריף את הבעיה. במשלי כ”ד:10 נאמר: ”התרפית [רפו ידיך] ביום צרה, צר [אזל] כוחכָה”.‏

לעומת זאת, יש שמצליחים להתגבר על הייאוש הראשוני ולהרגיש טוב יותר. הם מסתגלים למצב. הם מוצאים דרכים להתמודד עם המצב. זה מה שעשה אולף. הוא אמר שלאחר תפילות רבות והרהורים רבים במסר החיובי שיש במקרא הוא החל ”לראות הזדמנויות במקום מכשולים”. יתר על כן, בדומה לרבים שחוו בעיות קשות, הוא למד לקחים יקרי ערך בחמלה ובהזדהות, לקחים שהניעו אותו לשתף את המסר המקראי המנחם עם אחרים.‏

אדם נוסף שסבל לא מעט הוא סטיב. כשהיה בן 15 עבר תאונה שהותירה אותו משותק מהצוואר ומטה. בגיל 18 הוא הצליח להשתמש שוב בזרועותיו. לאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטה, ושם חייו התדרדרו לסמים, אלכוהול ואי־מוסריות מינית. הוא היה מחוסר תקווה – עד שהתחיל ללמוד את המקרא, מה שהעניק לו השקפה חדשה על החיים ועזר לו להתגבר על הרגליו הרעים. ”הריקנות שחשתי במשך תקופה כה ארוכה נעלמה”, הוא אמר. ”חיי מלאים כעת בשלום, אושר וסיפוק”.‏

דבריהם של סטיב ואולף מזכירים לנו את המילים שבתהלים י”ט:8, 9‏: ”תורת יהוה תמימה [מושלמת], משיבת נָפש. ... פיקודי יהוה ישרים, משמחי לב; מצוות יהוה ברה, מאירת עיניים”.‏