פגוש שימפנזים בטבע

בעודנו עושים את דרכנו בשביל הצר אל תוככי היער הטרופי של אפריקה המשוונית,‏ מתרגלות עינינו אט אט לאור המבליח מבעד לחופת הענפים והעלים הצפופה.‏ הקולות העמומים שמשמיעים הצרצרים ללא הרף והעצים הענקיים המכוסים במטפסים — שחלקם מתנשאים לגובה של למעלה מ־55 מטר — ממלאים אותנו התפעמות וציפייה.‏ אנו חשים שבסביבה אפלולית זו עלינו לשמור על עירנות ולצעוד בשקט.‏ לפתע,‏ אנו שומעים קול הווו רם,‏ מלווה בהתנשפויות מהירות.‏ הצלילים מתחזקים בעוצמתם ועולים עד שהם מגיעים לעוצמה מחרישת אוזניים,‏ ואז לפתע הם נפסקים כמעט לגמרי.‏ ההליכה המייגעת הביאה אותנו לרגע המרגש שלו ציפינו — איתרנו חבורת שימפנזים.‏

המולה מטורפת זו — המלווה בהתנשפויות מהירות,‏ בצווחות ולפעמים גם בחבטות בגזעי העצים — היא דרכם של השימפנזים לתקשר.‏ נראה כי אספקה גדולה של תאנים בשלות ערבות לחיך היא שגרמה לצורך מיידי זה ליצירת קשר עם שאר החבורה.‏ אנו נושאים מבטנו אל צמרתו של עץ תאנה גבוה ורואים שימפנזים רבים,‏ אולי 20 או 30 פרטים,‏ אוכלים להם בשלווה תאנים.‏ שערם השחור מבהיק להפליא באור השמש.‏ אחד השימפנזים מתחיל להשליך עלינו זרדים,‏ ולא חולף זמן רב ושאר החבורה מצטרפת אליו — זהו סימן ברור לכך שהם אינם מתכוונים לחלוק אספקת מזון זו עם אף אחד.‏

העונה הטובה ביותר לאתר שימפנזים היא כאשר יש שפע פירות.‏ בזמנים אחרים קשה יותר לאתרם כיוון שהם נמצאים לרוב בקבוצות קטנות באזורי צמחייה נמוכה.‏ שימפנזים בטבע נוהגים לאכול לסירוגין במהלך רוב שעות היום ולשוטט להם בשטחים המתפרשים על פני מספר קילומטרים רבועים.‏ מלבד פירות הם ניזונים מעלים,‏ זרעים וגבעולים.‏ הם גם אוכלים נמלים,‏ טרמיטים וביצי ציפורים.‏ מדי פעם הם עשויים לצוד ולהרוג בעלי חיים קטנים,‏ כולל קופים.‏

השעה היא כמעט שעת צהריים והשימפנזים חשים בחום הגובר.‏ אחד השימפנזים מתחיל לרדת מהעץ,‏ ועד מהרה מצטרפת אליו שאר החבורה.‏ ואז,‏ אחד אחד,‏ הם נכנסים אל תוך סבך היער.‏ זכר צעיר שובב מתנדנד לו מענף לענף ומתרחק משאר החבורה על מנת להביט בנו יותר מקרוב.‏ עליזותו וסקרנותו של שימפנזה צעיר זה מעלות חיוך רחב על פנינו.‏

תכונות מרתקות

‏”‏הסתכלו לאחור”‏,‏ אומר אחד מחברי הקבוצה בשעה שאנו עושים את דרכנו חזרה.‏ אנו מסתובבים ורואים את אחד השימפנזים מציץ בהססנות מאחורי גזע עץ.‏ הוא עומד על שתי רגליו וגובהו כמטר אחד.‏ כאשר אנו מביטים בו,‏ הוא מסתיר את פניו מאחורי העץ ואז שב ומציץ כעבור מספר רגעים.‏ איזו סקרנות מקסימה!‏ השימפנזים מסוגלים לעמוד על שתי רגליים ואפילו ללכת כך למרחק קצר.‏ אולם בדרך כלל הם משתמשים בכל ארבע גפיהם כדי לתמוך במשקל גופם.‏ בעמוד השדרה של  השימפנזה אין הקיעור בגב התחתון המאפשר לבני אדם לעמוד זקוף.‏ כמו כן,‏ מבנה השימפנזים מתאים הרבה יותר להליכה על ארבע,‏ לטיפוס על עצים ולמעבר מענף לענף,‏ כיוון ששרירי העכוז שלהם חלשים יחסית וזרועותיהם ארוכות וחזקות בהרבה מהרגליים.‏

זרועותיהם הארוכות של השימפנזים מסייעות להם במיוחד כאשר הם צריכים להגיע לפרי הצומח על ענפים דקים שאינם יכולים לשאת את כובד משקלם.‏ ידיהם ורגליהם מותאמות בצורה מושלמת כדי ללפות את הענפים ולאחוז בהם בחוזקה.‏ בהונות הרגליים פונות הצידה ומשמשות כאגודלים.‏ הדבר מסייע להם לטפס על עצים או אפילו לתפוס ולשאת חפצים ברגליים כמעט באותה קלות כמו בידיים.‏ יכולת זו שימושית במיוחד כאשר מגיע הזמן לבנות קן מדי ערב.‏ לאחר מספר דקות שבהן הוא מכופף ומסדר עלים וענפים,‏ לשימפנזה יש מקום רך ונוח לשנת הלילה.‏

זה בהחלט מעניין לצפות בשימפנזים ולחקור אותם בחיק הטבע,‏ כיוון שיש להם תכונות מרתקות רבות,‏ ובינם לבין האדם יש קווי דמיון בולטים מבחינה אנטומית והתנהגותית.‏ אך יש שמתעניינים בשימפנזים אך ורק למטרות ניסויים,‏ וזאת על מנת לבסס את התיאוריה הטוענת שקיים קשר אבולוציוני בינם לבין האדם.‏ אי לכך,‏ שאלות כגון אלו עשויות לצוץ:‏ באיזה מובן השימפנזים ובני האדם כל כך שונים זה מזה?‏ באיזה אופן האדם,‏ בשונה מבעלי החיים,‏ נברא ”‏בצלם אלוהים”‏?‏ (‏בראשית א׳:‏27‏)‏.‏

חוויה בלתי נשכחת

השימפנזים בטבע חמקמקים,‏ והם לרוב נעלמים ברגע שהם מבחינים באדם שפלש לשטחם.‏ אולם כדי להגן ולשמור עליהם,‏ הורגלו מספר קבוצות של שימפנזים לנוכחותו של האדם.‏

ביקורנו הקצר בביתם של השימפנזים ביער היה חוויה בלתי נשכחת.‏ הוא עזר לנו להכיר,‏ ולו במעט,‏ את טבעם האמיתי של שימפנזים אלה — השונים כל כך מהשימפנזים הנמצאים בגני חיות או במעבדות.‏ הם בהחלט בעלי חיים מקסימים והם נמנים בין ’‏הרמש וחיות הארץ’‏ שאלוהים אמר עליהם כי טוב.‏ הם תוכננו כך שיתאימו בצורה מושלמת לסביבה שבה הם נועדו לחיות (‏בראשית א׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 23,‏ 24]‏

השימפנזים והאדם

בספרה אני והשימפנזים כותבת הזואולוגית ד״ר ג׳יין גוּדוֹל שמסקנותיה בשנות ה־60 בדבר יכולתם של השימפנזים ‏’‏לעשות כלים’‏ ”‏שיכנעו מדענים אחדים כי יש צורך להגדיר מחדש את האדם באופן מורכב יותר”‏.‏ היה זה מדהים לגלות ששימפנזים משתמשים בעלים כבספוג,‏ מפצחים אגוזים בעזרת סלעים או ענפים ומסירים עלים מענפים לפני שהם נועצים אותם בתילי עפר כדי לשלוף טרמיטים.‏ אולם כיום זוהי עובדה ידועה שלמספר בעלי חיים יש יכולת מדהימה לעשות כלים.‏ ד״ר ת.‏ כ.‏ ברבר,‏ מחבר הספר The Human Nature of Birds — A Scientific Discovery With Startling Implications מציין:‏ ”‏כל בעלי החיים שנחקרו ביסודיות,‏ וביניהם לא רק קופים ודולפינים אלא גם נמלים ודבורים,‏ הפגינו מודעות בסיסית ואינטליגנציה מעשית מפתיעות לגמרי”‏.‏

אך כל זאת אינו משנה בשום דרך את העובדה שהאדם יחיד במינו.‏ כפי שכותב פרופסור דיוויד פרימק,‏ ”‏הדקדוק או התחביר של השפה האנושית בהחלט מיוחדים במינם”‏.‏ אכן,‏ המורכבות של השפה האנושית ביחד עם עושרה של תרבות האדם,‏ שבה השפה והדיבור ממלאים תפקיד מכריע,‏ בהחלט מבדילים אותנו מבעלי החיים.‏

  לאחר שנים של חקר שימפנזים בטבע כתבה ג׳יין גוּדוֹל:‏ ”‏אינני יכולה לשוות בנפשי כי השימפנזים יפתחו זה כלפי זה רגשות הדומים במידה כלשהי לעדנה,‏ ליצר ההגנה,‏ לסובלנות ולהתרוממות־הרוח שהם מסימניה המובהקים של האהבה האנושית במובנה האמיתי והעמוק ביותר”‏.‏ עוד אמרה:‏ ”‏התודעה העצמית של האדם חורגת מן המוּדעוּת הפרימיטיבית לגוף הבשר.‏ האדם תובע הסבר למסתורין קיומו,‏ לפלאי העולם הסובב אותו וליקום כולו”‏.‏

המקרא מסביר את ההבדל בין בעלי החיים ובני האדם באומרו שהאדם נוצר ”‏בצלם אלוהים”‏ (‏בראשית א׳:‏27‏)‏.‏ מכאן שבניגוד לבעלי החיים,‏ האדם נברא בצלם אלוהים במובן זה שהוא משקף את תכונותיו,‏ שהגדולה שבהן היא אהבה.‏ כמו כן,‏ האדם מסוגל לרכוש ידע עצום ויש לו היכולת להפעיל אינטליגנציה העולה על זו של כל בעל חיים אחר.‏ האדם גם ניחן בבחירה חופשית והוא אינו פועל על־פי אינסטינקטים בלבד.‏

‏[‏תמונות בעמוד 24]‏

שימפנזים הם יצורים עליזים וסקרנים והם תוכננו כך שיתאימו בצורה מושלמת לסביבתם

‏[‏שלמי תודה]‏

שימפנזים,‏ למעלה מימין:‏ Corbis/Punchstock/Getty Images; מתחת משמאל ומימין:‏ SuperStock RF/SuperStock; ג׳יין גודול:‏ Martin Engelmann/age fotostock ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]‏

Photononstop/SuperStock ©