באמצע המאה ה־20 גילו המדענים לראשונה את האנטיביוטיקה הכימית. בעקבות זאת קיוו הרופאים שתרופה חדשה זו תשים קץ למחלות מסוימות. בהתחלה נראה היה שהאנטיביוטיקה עומדת בציפיות הללו. אולם כתוצאה מהשימוש הנרחב בה התפתחו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.‏

על מנת למצוא דרכים חדשות ללוחמה בזיהומים, חלק מהמדענים בוחנים מחדש שיטות מן העבר לצמצום מחלות. למשל, הם בודקים כיצד ניתן לנצל את היתרונות שבחשיפה לאור שמש ואוויר צח לשיפור הבריאות.‏

במאות הקודמות קמו באנגליה מספר מומחים שהאמינו שלאור שמש ולאוויר צח יש סגולות ריפוי. הרופא ג’ון לטסום (1744–1815) המליץ לחשוף ילדים שחלו בשחפת לאור השמש ולאוויר הים. ב־1840 ציין המנתח ג’ורג’ בודינגטון שמי שעובדים באוויר הפתוח — איכרים, חורשי אדמה ורועי צאן — לרוב אינם לוקים בשחפת, ואילו מי ששוהים זמן רב בתוך מבנים סגורים נוטים יותר לחלות במחלה.‏

פלורנס נייטינגייל (1820–1910) התפרסמה תודות לחידושים שהכניסה לתחום הסיעוד כשטיפלה בחיילים בריטים שנפצעו במלחמת קרים. היא שאלה: ”האם נכנסת פעם לחדר שינה של מישהו... במהלך הלילה או לפני פתיחת החלונות בבוקר, והאוויר בחדר לא היה מחניק ומצחין?” היא המליצה שהאוויר בחדרי המטופלים יהיה צח כמו האוויר שבחוץ, אבל יש להקפיד שהחולים לא יצטננו. עוד ציינה: ”לאחר כל השנים שבהן טיפלתי בחולים, הגעתי למסקנה המובהקת שהצורך השני בחשיבותו עבורם אחרי אוויר צח הוא אור... והם לא רק זקוקים לאור, אלא  לאור שמש ישיר”. כמו כן, בתקופה ההיא סברו רבים שחשיפת מצעים ובגדים לאור השמש תורמת לבריאות האדם.‏

אומנם מאז המאה ה־19 התפתח המדע במידה רבה, אך מחקרים מודרניים מובילים למסקנות דומות. לדוגמה, במחקר שנערך בסין ב־2011 נמצא שסטודנטים במעונות מכללה צפופים המאווררים בתדירות נמוכה ”לוקים ביותר זיהומים בדרכי הנשימה”.‏

ארגון הבריאות העולמי מכיר בעובדה שאוורור טבעי — הכנסת אוויר צח מבחוץ אל תוך המבנה — חיוני לצמצום זיהומים. לפיכך הוא פרסם ב־2009 הנחיות הממליצות על אוורור טבעי כאמצעי יעיל להפחתת זיהומים במוסדות רפואיים.‏ *

אולי אתה חושב לעצמך, ’הכול טוב ויפה, אבל מהו ההסבר המדעי לכך? כיצד אור שמש ואוויר צח מונעים זיהומים?’‏

מחקרים שנערכו באתר ניסויים של משרד ההגנה הבריטי שופכים אור על הנושא. המדענים ניסו להעריך כמה זמן יישאר האוויר מזוהם אם יטילו על לונדון פצצה המכילה חיידקים קטלניים. כדי לקבוע מהי מידת השרידות של פתוגנים הנישאים באוויר, פיזרו החוקרים חיידקי קולי (‏E. coli‏) על גבי קורי עכביש וחשפו אותם לאוויר הפתוח. הניסוי התבצע בלילה מאחר שידוע שאור השמש קוטל את החיידקים הללו. אילו תוצאות התקבלו?‏

לאחר כשעתיים מתו כמעט כל החיידקים. אולם כאשר ביצעו את הניסוי באותו המקום אך הכניסו את החיידקים לכלי סגור ששררו בו אותם תנאי טמפרטורה ולחות, מרביתם נותרו בחיים לאחר שעתיים. מדוע? ככל הנראה משהו באוויר הפתוח הורג חיידקים. גורם זה, המכונה בפי רבים ”גורם האוויר הצח”, טרם זוהה בבירור. אך חוקרים סבורים שמרכיב המצוי באופן טבעי באוויר הפתוח ”פועל כחומר חיטוי טבעי נגד פתוגנים או חיידקים השוכנים באטמוספרה”.‏

גם לאור השמש יש סגולות חיטוי. כתב עת החוקר התפתחות זיהומים בבתי חולים (Journal of Hospital Infection) מסביר ש”אור השמש משמיד את מרבית החיידקים מחוללי המחלות הנישאים באוויר”.‏

איזו תועלת תוכל להפיק ממידע זה? ובכן, מומלץ שתצא מדי פעם לאוויר הפתוח כדי להיחשף לאור השמש במידה מתונה ולשאוף אוויר צח. אם תעשה כן, זה יתרום רבות לבריאותך.‏