עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מתי יבוא סוף לדעות הקדומות?‏

מתי יבוא סוף לדעות הקדומות?‏

‏”יש לי חלום”.‏ לפני 50 שנה,‏ ב־28 באוגוסט 1963,‏ אמר מנהיג זכויות האזרח האמריקני,‏ מרטין לותר קינג הבן,‏ את המילים הללו בנאומו המפורסם ביותר.‏ באמרו שוב ושוב מילים שובות לב אלה ביטא קינג את חלומו,‏ או תקוותו,‏ שביום מן הימים יוכלו אנשים לחיות בעולם ללא דעות קדומות על בסיס גזע.‏ אף שביטא את שאיפותיו בפני קהל בארצות הברית,‏ אנשים מאומות רבות אימצו ללבם את מהות חלומו.‏

מרטין לותר קינג הבן נושא את נאומו בנושא זכויות האזרח

ב־20 בנובמבר 1963,‏ שלושה חודשים לאחר נאומו של קינג,‏ אימצו יותר מ־100 מדינות את הכרזת האומות המאוחדות בדבר מיגור כל צורות האפליה על רקע גזעי.‏ בעשורים שלאחר מכן נֶהגו יוזמות בינלאומיות אחרות.‏ לאור מאמצים אלה הראויים לשבח,‏ השאלה המתבקשת היא:‏ מה הייתה התוצאה?‏

ב־21 במרס 2012 אמר באן קי־מון,‏ המזכיר הכללי של האו״ם:‏ ”ישנם הסכמים ואמצעים חשובים רבים — לרבות תוכניות כלל עולמיות מקיפות — שנועדו למנוע ולשרש גזענות,‏ אפליה גזעית,‏ קסנופוביה וסוגים דומים של אי־סובלנות.‏ חרף זאת,‏ הגזענות ממשיכה להסב סבל למיליונים ברחבי העולם”.‏

גם בארצות שבהן נרשמה התקדמות מסוימת במאבק בגזענות ובדעות קדומות אחרות,‏ עדיין נשאלת השאלה:‏ האם ההתקדמות הזו באמת שירשה את הרגשות הטבועים עמוק בלב האנשים או רק ריסנה את הפגנת הרגשות הללו כלפי חוץ?‏ יש הסבורים שהתקדמות זו מסייעת לכל היותר למנוע אפליה,‏ אך אין בכוחה לשרש דעות קדומות.‏ מדוע?‏ מפני שאפליה היא מעשה גלוי שניתן להיענש עליו על־פי חוק,‏ בעוד שדעות קדומות נוגעות למחשבות ולרגשות הפנימיים של האנשים,‏ ועל דברים מעין אלה קשה לפקח.‏

לפיכך על מנת לשרש דעות קדומות יש לא רק לרסן מעשי אפליה,‏ אלא גם לשנות את מחשבותיו של האדם ואת רגשותיו כלפי אנשים המשתייכים לקבוצה אחרת.‏ האם באמת ניתן לעשות זאת?‏ אם כן,‏ כיצד?‏ הבה נבחן מספר מקרים אמיתיים שיסייעו לנו להיווכח שאנשים יכולים לעשות את השינוי הדרוש ושישנו כלי שיכול לעזור להם בכך.‏

המקרא עזר להם להתגבר על דעות קדומות

‏”אני מרגישה שהשתחררתי מכבלי הדעות הקדומות” (‏לינדה)‏

לינדה:‏ נולדתי בדרום אפריקה.‏ כל דרום אפריקני שלא היה לבן נחשב בעיניי לנחות,‏ חסר השכלה,‏ בלתי אמין ולא יותר מאשר משרת של הלבנים.‏ הייתי שבויה בכבלי הדעות הקדומות ואפילו לא הבחנתי בכך.‏ אך גישתי החלה להשתנות כשהתחלתי ללמוד את המקרא.‏ למדתי ”שאלוהים אינו נושא פנים” ושהלב חשוב יותר מצבע עורנו או מהשפה שאנו דוברים (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35;‏ משלי י״ז:‏3‏)‏.‏ הכתוב בפיליפים ב׳:‏3 עזר לי להבין שאם אחשיב כל אדם לנעלה ממני,‏ אוכל להתגבר על דעות קדומות.‏ יישום עקרונות מקראיים כגון אלה סייע לי לגלות עניין באחרים ללא תלות בצבע עורם.‏ כעת אני מרגישה שהשתחררתי מכבלי הדעות הקדומות.‏

‏”הבנתי מהי השקפתו של אלוהים על אנשים” (‏מייקל)‏

מייקל:‏ גדלתי באזור שבו רוב האנשים היו אוסטרלים לבנים ופיתחתי דעות קדומות חזקות מאוד נגד אסיאתים,‏ בעיקר נגד סינים.‏ כשנהגתי ברכב והבחנתי באדם בעל מראה אסיאתי הייתי פותח את החלון וצועק משפטים פוגעים כגון:‏ ”לך הביתה,‏ אסיאתי!‏” בהמשך,‏ כשהתחלתי ללמוד את המקרא,‏ הבנתי מהי השקפתו של אלוהים על אנשים.‏ הוא אוהב אותם ללא תלות במוצאם ובמראה החיצוני שלהם.‏ אהבה זו נגעה ללבי,‏ והשנאה שלי הפכה לאהבה.‏ זה מדהים לחוות שינוי מהפכני כזה.‏ כעת אני נהנה מאוד להתרועע עם אנשים מכל המדינות והרקעים.‏ הדבר מרחיב את השקפת עולמי ומסב לי שמחה רבה.‏

‏”יישום עקרונות המקרא הסב לי שמחה והעניק לי שלוות נפש” (‏סנדרה)‏

סנדרה:‏ אמי נולדה בעיירה אומונדה במדינת דלתא שבניגריה.‏ אך בני משפחתו של אבי ממדינת אדו והם דוברי אסן.‏ בשל הבדלים אלה,‏ אמי הייתה קורבן לדעות קדומות עזות מצד בני משפחתו של אבי עד יום מותה.‏ לכן נדרתי שלא יהיה לי שום קשר עם דוברי אסן ושלעולם לא אתחתן עם אדם ממדינת אדו.‏ אולם כשהתחלתי ללמוד את המקרא,‏ השתנתה השקפתי בהדרגה.‏ במקרא כתוב שאלוהים אינו נושא פנים ושכל מי שירא אותו רצוי בעיניו,‏ אז מי אני שאשנא אנשים בגלל השבט או השפה שלהם?‏ שיניתי את צורת חשיבתי והתפייסתי עם משפחתו של אבי.‏ יישום עקרונות המקרא הסב לי שמחה והעניק לי שלוות נפש.‏ הדבר גם עזר לי להסתדר עם אחרים בלי תלות ברקע,‏ בגזע,‏ בשפה או בלאום שלהם.‏ ועם מי התחתנתי בסופו של דבר?‏ עם בחור דובר אסן ממדינת אדו!‏

מדוע יכול היה המקרא לסייע להם ולעוד רבים אחרים להתגבר על שנאה עמוקת שורשים ועל דעות קדומות?‏ משום שהמקרא הוא דברו של אלוהים.‏ בכוחו לשנות את צורת חשיבתו של האדם ואת רגשותיו כלפי אחרים.‏ יתר על כן,‏ המקרא מראה מה עוד דרוש כדי לשים קץ לכל הדעות הקדומות.‏

מלכות אלוהים תשים קץ לכל הדעות הקדומות

ידע מקראי עשוי אומנם לעזור לנו לשלוט ברגשות חזקים ואף לשרשם,‏ אך ישנם שני דברים נוספים שיש למגר לפני שניתן יהיה לשים קץ לדעות הקדומות.‏ הדבר הראשון הוא החטא ואי־שלמותו של האדם.‏ המקרא מציין מפורשות:‏ ”אין אדם אשר לא יחטא” (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏46‏)‏.‏ לכן עד כמה שננסה לעשות את הטוב,‏ עדיין נהיה מצויים במאבק פנימי בדומה לשליח פאולוס,‏ אשר כתב:‏ ”כאשר אני רוצה לעשות את הטוב,‏ הרע נמצא אתי” (‏רומים ז׳:‏21‏)‏.‏ לכן בשל טבענו הלא־מושלם יצוצו לעיתים במוחנו ”מחשבות רשע” העלולות להוביל לדעות קדומות (‏מרקוס ז׳:‏21‏)‏.‏

הדבר השני הוא השפעתו של השטן.‏ המקרא מכנה אותו ”רוצח” ומציין שהוא ”מתעה את כל העולם המיושב” (‏יוחנן ח׳:‏44;‏ ההתגלות י״ב:‏9‏)‏.‏ זה מסביר מדוע הדעות הקדומות כה נפוצות ומדוע נראה שהאנושות ניצבת חסרת אונים לנוכח צרות אופקים,‏ אפליה,‏ רציחות עמים וצורות אחרות של אי־סובלנות על רקע גזעי,‏ דתי וחברתי.‏

לפיכך לפני שיהיה אפשר למגר את הדעות הקדומות,‏ יש לשים קץ לחטא הטבוע באדם,‏ לאי־השלמות ולהשפעתו של השטן.‏ המקרא מלמד שמלכות אלוהים תבצע זאת.‏

ישוע המשיח לימד את תלמידיו להתפלל לאלוהים בדרך זו:‏ ”תבוא מלכותך.‏ ייעשה רצונך כבשמיים כן גם בארץ” (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ באמצעות מלכות אלוהים ייעלמו כלא היו כל סוגי האי־צדק,‏ וביניהם חוסר הסובלנות והדעות הקדומות על כל צורותיהן.‏

כאשר תבוא מלכות אלוהים ותחל לשלוט על הארץ,‏ ’‏ייכבל’‏ השטן,‏ כלומר ירוסן לחלוטין,‏ כדי ש”לא יוכל להתעות עוד את העמים” (‏ההתגלות כ׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אז תהיה ”ארץ חדשה”,‏ כלומר חברת אנשים חדשה,‏ ”אשר צדקה תשכון” בה * (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

מי שיהיו חלק מחברה אנושית צודקת זו יגיעו לשלמות וישוחררו מכבלי החטא (‏רומים ח׳:‏21‏)‏.‏ כנתיני מלכות אלוהים הם ”לא יָרֵעו ולא ישחיתו”.‏ מדוע?‏ ”כי מלאה הארץ דעה את יהוה” (‏ישעיהו י״א:‏9‏)‏.‏ באותה תקופה תלמד האנושות כולה על דרכיו של יהוה אלוהים ותחקה את אישיותו האוהבת.‏ כך יבוא הקץ לדעות הקדומות ”כי אין עם אלוהים משוא פנים” (‏רומים ב׳:‏11‏)‏.‏

^ 17 ס׳ למידע נוסף על מלכות אלוהים ועל מה שהיא תבצע בקרוב,‏ ראה פרקים 3‏,‏ 8 ו־9 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏