עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיר 132

ויהיו לבשר אחד

ויהיו לבשר אחד

‏(‏בראשית ב׳:‏23,‏ 24‏)‏

  1. 1.‏ אַתְּ כָּאן אִתִּי,‏ פֹּה לְצִדִּי;‏

    לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר לְבַדִּי.‏

    יַחְדָּו נִחְיֶה כָּל יָמֵינוּ —‏

    אַתְּ לִי;‏ אַתָּה שֶׁלִּי.‏

    פֶּלֶא בְּרִיאָה,‏ בָּאת מִקִּרְבִּי;‏

    עֵזֶר מֻשְׁלָם,‏ בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי.‏

    מוּל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏

    לָעַד מְאֻחָדִים;‏

    הוּא יַרְעִיף עָלֵינוּ אֶת טוּבוֹ;‏

    יַחַד נִשָּׁאֵר

    תָּמִיד בְּאַהֲבָתוֹ.‏

    אֲנִי שֶׁלָּךְ;‏ וְאַתָּה לִי;‏

    זֶהוּ נִדְרִי;‏ זוֹ הַבְטָחָתִי.‏

    כֵּן,‏ יָד בְּיָד עִם בּוֹרְאֵנוּ

    נִצְעַד בְּאַהֲבָה לָעַד.‏