הרבה אנשים שהגיעו לסף המוות מספרים על הרגשת התנתקות מהגוף או שהם ראו אור בהיר או מקום יפהפה.‏ ’‏יש המחשיבים חוויה זו להצצה נדירה אל תחום קיומי אחר’‏,‏ נאמר בספר זיכרונות מן המוות (‏Recollections of Death)‏.‏ המקרא אומנם אינו מזכיר חוויות סף מוות,‏ אך הוא כן מסביר אמת יסודית המוכיחה שחוויות כאלה אינן חזיונות של העולם הבא.‏

 המתים אינם מודעים למאומה.‏

המקרא אומר שהמתים ”‏אינם יודעים מאומה”‏ (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏ כשאנו מתים אנחנו לא עוברים למישור קיומי או תודעתי אחר,‏ אלא פשוט חדלים להתקיים.‏ האמונה שיש לנו נפש בת אלמוות שממשיכה לחיות לאחר מות הגוף אינה מבוססת על המקרא (‏יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏ מכאן שלא ייתכן שזיכרונות כלשהם מחוויות סף מוות מהוות הצצה לגן עדן,‏ לגיהינום או לעולם הבא.‏

 מה אמר אלעזר על העולם הבא?‏

המקרא מספר על מקרה של אדם שחווה את המוות וחזר לחיים:‏ אלעזר היה מת במשך ארבעה ימים ולאחר מכן הוקם לתחייה על־ידי ישוע (‏יוחנן י״א:‏38–44‏)‏.‏ אילו עבר אלעזר בצורה כלשהי לעולם הבא,‏ היה זה אכזרי מצד ישוע להקים אותו לתחייה עלי אדמות.‏ אולם המקרא אינו מציין שאלעזר סיפר משהו על העולם הבא.‏ אילו חווה אלעזר משהו הקשור לעולם הבא הוא ללא ספק היה מדבר על כך.‏ מעניין לציין שישוע השווה את מותו של אלעזר לשינה,‏ ובזאת הראה שבמותו אלעזר כבר לא היה מודע למאומה (‏יוחנן י״א:‏11–14‏)‏.‏