רכות מזג — עדות לחוכמה
טוני, מטפלת מקצועית, צלצלה בפעמון, ואישה בגיל העמידה פתחה את הדלת. האישה העליבה את טוני ונזפה בה על כך שלא הגיעה מוקדם יותר לטפל באמה הקשישה. אף שטוני לא איחרה לעבודה, היא בכל זאת התנצלה ברוגע על אי־ההבנה.
בביקור הבא שוב השתלחה האישה בטוני. כיצד היא הגיבה? ”זה היה מצב קשה מאוד”, היא אמרה. ”לא הייתה שום הצדקה למילים הפוגעות שהיא אמרה לי”. אך טוני שוב התנצלה ואמרה לאישה שהיא מבינה את הכאב שלה.
אילו היית במקומה של טוני, כיצד היית מגיב? האם היית מנסה לגלות רכות? האם היית מתקשה לשלוט במזג שלך? אין ספק שלא קל לשמור על קור רוח במצבים כדוגמת המקרה המוזכר לעיל. זהו אתגר של ממש לשמור על רכות מזג לנוכח לחצים או התגרות.
אולם המקרא מעודד את המשיחיים להיות רכי מזג. למעשה דבר־אלוהים קושר תכונה זו לחוכמה. ”מי מביניכם חכם ונבון?” שאל יעקב. ”יראה נא בהתנהגותו הטובה שמעשיו נעשים בענווה [או, רכות מזג] הנובעת מחוכמה” (יעקב ג׳:13). באיזה מובן רכות מזג היא עדות לחוכמה אשר ממעל? ומה יעזור לנו לטפח תכונה משיחית זו?
החוכמה שבגילוי רכות מזג
רכות מזג עשויה להרגיע את הרוחות. ”מענה רך ישיב חֵמה, ודבר עצב יעלה אף” (מש׳ ט״ו:1).
אם אנו מגיבים בכעס, אנו למעשה מוסיפים שמן למדורה, מה שעלול להחריף את המצב הטעון (מש׳ כ״ו:21). בניגוד לכך, תגובה רכה על־פי־רוב מרגיעה את הרוחות. תגובה כזו יכולה אפילו לרכך אדם המפגין עוינות.
טוני נוכחה בכך. האישה הבחינה בתגובתה הרכה והחלה לבכות. היא הסבירה שהיא מתמודדת עם בעיות אישיות ומשפחתיות. טוני נתנה עדות טובה, ובעקבות כך החלה האישה ללמוד את המקרא — והכול תודות לעובדה שטוני שמרה על קור רוח ורדפה שלום.
רכות מזג תורמת לאושרנו. ”אשרי הענווים [או, רכי המזג], כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5).
מדוע מי שנוהגים ברכות מזג מאושרים? רבים שבעברם היו אגרסיביים הפכו לרכי מזג, וכיום הם מאושרים כי חייהם השתנו לטובה, והם יודעים שצפוי להם עתיד נפלא (קול׳ ג׳:12). אדולפו, משגיח נפה בספרד, נזכר כיצד נראו חייו לפני שחבק את האמת.
”לא היה לי שום כיוון בחיים”, אומר אדולפו. ”הייתי מתפרץ כל הזמן, ואפילו חלק מהחברים שלי פחדו מהתגובות היהירות והאלימות שלי. אך יום אחד חלה תפנית בחיי. במהלך קטטה נדקרתי שש פעמים ודיממתי כמעט למוות”.
כיום אדולפו מלמד אחרים כיצד לנהוג ברכות מזג — הן במילים והן בדוגמתו האישית. רבים נמשכים לאישיותו החמימה והלבבית. אדולפו מספר עד כמה הוא מאושר שהוא הצליח לשנות את חייו, והוא אסיר תודה ליהוה על כך שעזר לו לטפח רכות מזג.
רכות מזג משמחת את לב יהוה. ”חכם, בני, ושמח לבי, ואשיבה חורפי דבר” (מש׳ כ״ז:11).
השטן מחרף את יהוה. לאלוהינו יש כל סיבה להימלא חמה בשל חירופיו הזדוניים של אויבו הראשי, אך המקרא מציין שיהוה הוא ”ארך אפיים” (שמ׳ ל״ד:6). כאשר אנו מתאמצים לחקות את אורך רוחו של אלוהים ואת רכותו, אנו נוהגים בחוכמה ומשמחים עד מאוד את לבו (אפ׳ ה׳:1).
העולם ברובו הוא סביבה עוינת. אנו נתקלים באנשים ”רברבנים, יהירים, מגדפים, ... משמיצים, חסרי שליטה עצמית, תוקפניים” (טימ״ב ג׳:2, 3). אולם אין זה צריך למנוע מהמשיחי לטפח רכות. דבר־אלוהים מזכיר לנו ש”החוכמה אשר ממעל... אוהבת שלום, סבירה” (יעקב ג׳:17). כאשר אנו מנסים לשמור על השלום ונוהגים בסבירות, אנו מראים שרכשנו את החוכמה אשר ממעל. חוכמה זו תניע אותנו להגיב ברכות מזג לנוכח התגרות ותסייע לנו לקרוב אל יהוה, מקור החוכמה האינסופית.
