הבאקה ‏— המוכרים גם כפיגמים — היו ככל הנראה תושביה הראשונים של קמרון.‏ במאה ה־16 הגיעו לשם הפורטוגזים.‏ מאות שנים לאחר מכן הגיעו הפולאני — עם מוסלמי — וכבשו את צפון קמרון.‏ כיום 40 אחוז מתושבי קמרון הם נוצרים,‏ 20 אחוז מוסלמים ו־40 האחוז הנותרים מאמינים באמונות אפריקניות מסורתיות.‏

תושבי האזורים הכפריים של קמרון ידועים בהכנסת האורחים שלהם.‏ המבקרים מתקבלים במאור פנים ומוזמנים אל תוך הבית,‏ שם מוגשים להם מים ואוכל.‏ סירוב להזמנתו של בעל הבית נחשב לעלבון ואילו היענות להזמנה נחשבת למחמאה.‏

בתחילת השיחה מברכים לשלום את בני הבית ושואלים לשלומם.‏ נהוג אפילו לברר מה מצבם של בעלי החיים.‏ ”כאשר אורח יוצא מן הבית,‏ לא מספיק להגיד  לו:‏ ’‏להתראות’‏”,‏ אומר ג׳וזף,‏ יליד קמרון.‏ ”פעמים רבות המארח מלווה את האורח חלק מן הדרך וממשיך לשוחח אתו,‏ ואז בשלב מסוים הוא נפרד ממנו לשלום ושב לביתו.‏ אורח שאינו זוכה ליחס כזה עלול להרגיש לא־מוערך”.‏

לפעמים קבוצת חברים אוכלת יחד מאותה צלחת — לא אחת בידיים.‏ בקמרון מנהג זה הוא סימן ברור לאחדות.‏ לכן לעיתים מזמינים יחד אנשים שקשרי הידידות ביניהם התערערו מסיבה כלשהי.‏ ארוחה משותפת היא במובן מסוים דרך להצהיר:‏ ”עכשיו יש שלום בינינו”.‏