ספרי לנו על הרקע שלך.‏

אבי היה סנדלר ואמי הייתה עובדת חווה.‏ אבל אני רציתי להיות מדענית.‏ הייתי מוקסמת מהפרחים היפים,‏ מהציפורים ומהחרקים שהיו בקרבת ביתי.‏ סברתי שהם תוצר של חוכמה על־אנושית.‏

אז תמיד האמנת בבורא?‏

לא.‏ למעשה כבר בילדותי היו לי ספקות לגבי אלוהים.‏ אבי מת בפתאומיות מהתקף לב,‏ ואני תהיתי:‏ ’‏מדוע בורא שיצר כל כך הרבה דברים יפים מתיר לסבל ולמוות להתקיים?‏’‏

האם לימודי המדע עזרו לך למצוא תשובה?‏

בהתחלה לא.‏ כאשר הפכתי לביולוגית מולקולרית,‏ התחלתי לחקור את נושא המוות — המוות המתוכנן של תאי גופנו המתרחש באופן טבעי.‏ תהליך זה שונה מאוד מהמוות הלא־מבוקר של התאים הגורם לדלקות ולנמקים.‏ עד לפני מספר שנים לא הקדישו המדענים תשומת לב רבה לתהליך זה,‏ על אף העובדה שהוא חיוני לבריאותנו.‏

מדוע מוות מתוכנן של תאים הוא דבר חיוני?‏

הגוף שלנו מורכב מטריליוני תאים מיקרוסקופיים.‏ למעשה כמעט כל התאים חייבים למות ולהתחלף.‏ לכל סוג תא יש אורך חיים שונה;‏ יש המתחלפים מדי מספר שבועות,‏ ויש המתחלפים מדי מספר שנים.‏ המנגנון האחראי על המוות המתוכנן של תאי גופנו צריך להיות מדויק מאוד על מנת שהאיזון העדין בין מות התאים לבין היווצרותם יישמר.‏

 מה יכול להשתבש?‏

מספר מחקרים מצביעים על כך שאם תאים אינם מתים בזמן,‏ עלולות להתפתח מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית או סרטן.‏ מצד שני,‏ כאשר תאים מתים לפני הזמן,‏ הדבר עלול לגרום לפרקינסון או לאלצהיימר.‏ המחקר שלי עוסק במציאת דרכי טיפול במחלות אלה.‏

כיצד מחקרך על מוות תאי השפיע עלייך?‏

האמת שזה בלבל אותי.‏ היה לי ברור שתהליך מופלא זה תוכנן בידי מישהו שרוצה שנהיה בריאים.‏ אבל השאלה מדוע אנשים סובלים ומתים עדיין ניקרה במוחי.‏ לא יכולתי למצוא לה תשובה.‏

אבל היית משוכנעת שהתהליך הגורם למוות מתוכנן של תאים נוצר בידי מתכנן תבוני.‏

כן.‏ המורכבות של כל התהליך מדהימה,‏ ועם זאת הוא פועל בצורה כה אלגנטית,‏ דבר המצביע על חוכמה יוצאת מגדר הרגיל.‏ אני מאמינה שהוא פרי חוכמתו של אלוהים.‏ אני משתמשת במיקרוסקופים רבי־עוצמה כדי לחקור את המנגנונים המורכבים הרבים המווסתים את התהליך.‏ חלק מהמנגנונים יכולים להפעיל בעת הצורך את תהליך ההשמדה תוך מספר שניות.‏ התאים עצמם משתתפים בהשמדה שלהם.‏ יעילותו של תהליך זה מעוררת יראת כבוד.‏

היו לך שאלות בנוגע לאלוהים ולקיום הסבל.‏ כיצד מצאת תשובות?‏

בשנת 1991 הגיעו לביתי שני עדי־יהוה ושאלתי אותם מדוע בני אדם מתים.‏ הם הראו לי את תשובת המקרא לכך:‏ ”על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות” (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ אילו אדם הראשון לא היה ממרה את פי אלוהים,‏ הוא היה חי לנצח.‏ מייד שמתי לב שזה עולה בקנה אחד עם מה שלמדתי במסגרת מחקריי.‏ ברור לי שאלוהים לא התכוון שבני האדם ימותו.‏ מאחר שכמעט כל תאי גופנו מתחלפים בקביעות,‏ חיי נצח אפשריים בהחלט.‏

מה שכנע אותך שהמקרא הוא דברו של אלוהים?‏

קראתי את הכתוב בתהלים קל״ט:‏16 על אודות אלוהים:‏ ”גולמי [עובר בראשית התהוותו] ראו עיניך,‏ ועל ספרך כולם ייכתבו”.‏ בתור ביוכימאית חקרתי את המידע הגנטי הכתוב בתאים שלנו.‏ מניין ידע מחבר המזמור על מידע כתוב זה?‏ ככל שלמדתי יותר לעומק את המקרא,‏ כך השתכנעתי יותר שהוא נכתב בהשראת אלוהים.‏

מי עזר לך להבין מה מלמד המקרא?‏

אחד מעדי־יהוה הציע לתת לי שיעורי מקרא.‏ ובעקבות זאת סוף סוף הבנתי מדוע מתיר אלוהים לסבל להתקיים.‏ למדתי גם שעל־פי המקרא אלוהים מתכוון ’‏לבלוע את המוות לנצח’‏ (‏ישעיהו כ״ה:‏8‏)‏.‏ לא יהיה זה קשה לבוראנו לגרום למערכות המופלאות בגופנו לפעול בצורה מושלמת על מנת שנוכל לחיות לנצח.‏

כיצד את משתמשת בידע המקראי שלך על מנת לעזור לאחרים?‏

בשנת 1995 הפכתי לאחת מעדי־יהוה,‏ ומאז אני מנצלת כל הזדמנות לחלוק עם אחרים את מה שלמדתי מתוך המקרא.‏ למשל,‏ הייתה לי חברה לעבודה שהייתה שבורה בעקבות התאבדותו של אחיה.‏ בכנסייה שלה מלמדים שאלוהים לעולם אינו סולח על התאבדות.‏ אבל הראיתי לה שהמקרא מבטיח תחיית מתים (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ זה ניחם אותה מאוד ללמוד שלבורא אכפת מאיתנו.‏ ברגעים כאלה אני מרגישה שהזכות לחלוק את אמיתות המקרא עם אחרים מסבה לי סיפוק רב יותר מאשר העיסוק במדע.‏