עבור לתוכן

צעירים שואלים

מה אוכל לעשות אם אני סובל מבעיה בריאותית?‏ (‏חלק א׳)‏

מה אוכל לעשות אם אני סובל מבעיה בריאותית?‏ (‏חלק א׳)‏

 האם אתה מכיר צעיר או צעירה שסובלים מבעיה בריאותית חמורה?‏ האם אתה אישית סובל ממחלה או ממוגבלות שבגללן אינך יכול ליהנות מפעילויות שונות יחד עם צעירים אחרים?‏

 אם כן,‏ טבעי שלפעמים תיתקף ייאוש.‏ אך בעניין זה יש במקרא שתי נקודות שתוכל לשאוב מהן נחמה רבה.‏

 אינספור צעירים המתמודדים עם בעיות בריאות קשות נוכחו שהאמונה באלוהים ובהבטחותיו נותנת להם כוח.‏ תן דעתך לארבע דוגמאות.‏

 יאימי

 כשהייתי בת 11 כבר נזקקתי לכיסא גלגלים.‏ אני לא מסוגלת לעשות פעולות פשוטות,‏ אפילו לא להרים חפצים קלים.‏

 בגיל חמש גילו אצלי ניוון שרירים,‏ מחלה שמגבילה אותי מאוד.‏ לפעמים מדכא אותי שאני לא יכולה לעשות את מה שעושים צעירים אחרים בגילי.‏ אבל הוריי וחברי הקהילה שלי תומכים בי פיזית,‏ רגשית ורוחנית.‏ אני מבשרת בשירות מורחב,‏ והרבה פעמים אחיי לאמונה מצטרפים אליי כשאני נותנת שיעורי מקרא למעונייניים.‏

 ישוע אמר שלכל יום יש דאגות משלו (‏מתי ו׳:‏34‏)‏.‏ אז אני משתדלת לא לדאוג למחר,‏ ואני מציבה לעצמי מטרות מציאותיות שאוכל להשיג.‏ אני מצפה לעולם החדש של אלוהים,‏ שבו אוכל ליהנות מ’‏החיים האמיתיים’‏ ולא אסבול עוד מהמחלה המתישה הזו (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏19‏)‏.‏

 נקודה למחשבה:‏ יאימי מוצאת למועיל להציב לעצמה ”‏מטרות מציאותיות”‏.‏ כיצד תוכל לנהוג כמותה?‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏26‏)‏.‏

 מתאו

 בגיל שש התחלתי לסבול מכאבי גב.‏ בהתחלה הרופאים אמרו שזה רק כאבי גדילה.‏ אבל אחרי שנה הם מצאו אצלי גידול לאורך עמוד השדרה.‏

 עברתי ניתוח,‏ אבל המנתח הצליח להסיר רק כ־40 אחוז מהגידול.‏ אחרי חודשיים בלבד הגידול חזר לגודלו המקורי!‏ מאז עברתי הרבה בדיקות וטיפולים וחוויתי הרבה אכזבות.‏

 לפעמים,‏ בגלל הגידול,‏ אני מרגיש כמו דקירות סכין בכל הגוף,‏ בעיקר בגב ובחזה.‏ למרות זאת,‏ אני משתדל לא לשקוע בייאוש.‏ אני מזכיר לעצמי שגם אחרים עוברים דברים נוראיים ובכל זאת נשארים חיוביים.‏ מה שהכי עוזר לי לשמור על גישה חיובית זה הביטחון שיבוא יום ויהוה אלוהים יגשים את הבטחתו לשים סוף לכל הסבל (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏

 נקודה למחשבה:‏ כיצד ההרהורים בהבטחתו של אלוהים לשים סוף לסבל יכולים לעזור לך להחזיק מעמד,‏ כפי שהם עוזרים למתאו?‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏17‏)‏.‏

 ברונה

 למחלה שלי אין סימנים חיצוניים,‏ ובגלל זה יש כאלה שחושבים שאני עצלנית.‏ אבל האמת היא שכל דבר יכול להיות קשה בשבילי,‏ כמו לבצע מטלות יומיומיות,‏ ללמוד או אפילו לקום מהמיטה.‏

 בגיל 16 גילו אצלי טרשת נפוצה,‏ מחלה מתישה שהולכת ומחריפה עם הזמן.‏ המחלה לא רק מקשה עליי לעבוד אלא גם להשתתף במידה שהייתי רוצה בפעילויות המשיחיות.‏ אני קוראת שוב ושוב את פטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏,‏ שאומר:‏ ”‏השליכו [‏על אלוהים]‏ את כל דאגותיכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏.‏ אני שואבת כוח מהידיעה שיהוה דואג לכל אחד מאתנו באופן אישי.‏ המחשבה הזו מחזקת אותי יום יום.‏

 נקודה למחשבה:‏ איזו תועלת תצמח לך אם תשליך את דאגותיך על יהוה,‏ כפי שעושה ברונה?‏ (‏תהלים נ״ה:‏23‏)‏.‏

 אנדרי

 יש אנשים שמתייחסים אליי כמו אל ילד בן 10.‏ אני לא מאשים אותם;‏ אחרי הכול,‏ אני נראה ככה.‏

 בגיל שנתיים אבחנו אצלי סרטן מסוג נדיר שהתחיל בעמוד השדרה שלי והתפשט למוח.‏ הרופאים הצליחו להשתלט על המחלה,‏ אבל הטיפולים עיכבו את הגדילה שלי.‏ הגובה שלי היום הוא רק 37.‏1 מטר.‏ הרבה אנשים חושבים שאני משקר כשאני אומר להם שאני בן 18!‏

 בקהילה המשיחית נוהגים בי בכבוד.‏ הם לא מציקים לי ולא מתבדחים על חשבוני כמו שעשו הילדים בבית־הספר.‏ אני משתדל לשמור על גישה חיובית.‏ ובאמת,‏ הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאדם קרה לי — למדתי להכיר את יהוה!‏ לא משנה מה אצטרך לעבור,‏ אני בטוח שיהוה ילווה אותי בכל צעד וצעד.‏ כשאני חושב על העולם החדש הנפלא שהבטיח יהוה אלוהים,‏ זה עוזר לי לשמור על גישה חיובית (‏ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏.‏

 נקודה למחשבה:‏ מדוע ”‏הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאדם”‏ הוא להכיר את יהוה,‏ כפי שאמר אנדרי?‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏