צעירים שואלים
איך אוכל להתמודד עם טעויותיי?
מה אתה היית עושה?
קרא על מה שקרה לקארינה ודמיין שזה קורה לך. מה אתה היית עושה במקומה?
קארינה: ”בדרך לבית הספר נסעתי מהר מדי ושוטר עצר אותי ונתן לי דוח. הייתי כל כך לחוצה מזה! סיפרתי לאמא שלי, והיא אמרה לי שאני חייבת לספר לאבא — אבל ממש לא רציתי לעשות את זה”.
מה אתה היית עושה?
אפשרות א׳: משתיק את העניין ומקווה שאבא לא יגלה.
אפשרות ב׳: מספר לאבא מה בדיוק קרה.
אולי תתפתה לבחור באפשרות א׳. אחרי הכול, אמך אולי תניח שכבר ניגשת לאביך והתוודית. אבל יש סיבות טובות להודות בטעויות כאלו או אחרות.
שלוש סיבות להודות בטעויות
1. כי זה הדבר הנכון לעשות. המקרא מתאר את הסטנדרט שבו צריכים המשיחיים לדבוק: ”ברצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18).
”אני משתדלת מאוד להיות ישרה ולקחת אחריות על המעשים שלי ולהודות בטעות מייד אחרי שאני עושה אותה” (אלקסיס).
2. כי אנשים נוטים לסלוח למי שמודים בטעויותיהם. המקרא אומר: ”מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם” (משלי כ״ח:13).
”צריך אומץ כדי להודות בטעות, אבל ככה אתה זוכה לאמון מצד אחרים. הם רואים שאתה ישר. כשאתה מודה בטעות, אתה הופך משהו רע למשהו טוב” (ריצ׳רד).
3. מעל לכול, כי זה משמח את לבו של יהוה אלוהים. במקרא נאמר: ”תועבת יהוה נלוז, ואת ישרים סודו”, כלומר יהוה מתעב אדם ערמומי, אך הוא ידידם הקרוב של הישרים (משלי ג׳:32).
”אחרי שעשיתי טעות חמורה הבנתי עם הזמן שאני צריכה להתוודות עליה. הגעתי למסקנה שאין סיכוי שיהוה יברך אותי אם לא אפעל לפי רצונו” (רייצ׳ל).
אז איך קארינה התמודדה עם הטעות שלה? היא ניסתה להסתיר מאביה את דוח המהירות. אבל היא לא יכלה לשמור על זה בסוד לנצח. ”בערך אחרי שנה”, קארינה אומרת, ”אבא שלי בדק את מסמכי הביטוח וראה שרשום על שמי דוח מהירות. הסתבכתי בגדול — גם אמא שלי כעסה שלא עשיתי את מה שהיא אמרה לי לעשות!”
הלקח: קארינה אומרת: ”כשמסתירים טעויות זה רק מחמיר את המצב. אתה עדיין משלם עליהן מאוחר יותר!”
איך ללמוד מטעויות
כל אחד עושה טעויות (רומים ג׳:23; יוחנן א׳. א׳:8). וכמו שראינו, כשאתה מודה בהן — ועושה את זה מייד — מעיד הדבר על ענווה ועל בגרות.
הצעד הבא הוא ללמוד מהטעויות שלך. למרבה הצער, יש צעירים שמחמיצים את ההזדמנות הזאת. הם אולי מרגישים כמו שהרגישה פעם נערה בשם פריסילה. היא מספרת: ”פעם הייתי נכנסת לדיכאון מהטעויות שלי. היה לי דימוי עצמי נמוך, ובגלל זה הטעויות שלי נראו לי כמו נטל כבד מנשוא. הייתי נשברת וחושבת שאני מקרה אבוד”.
האם אתה מרגיש כך לפעמים? אם כן, זכור: לחשוב כל הזמן על טעויות העבר זה כמו להסתכל כל הזמן במראה האחורית כשנוהגים ברכב. אם תתמקד בעבר אתה תרגיש חסר ערך ולא יהיה לך כוח להתמודד עם אתגרי העתיד.
במקום זאת, למה שלא תאמץ גישה מאוזנת יותר?
”זכור את הטעויות שלך ולמד מהן כדי שלא תחזור עליהן. אבל אל תחשוב עליהן יותר מדי; זה עלול לייאש אותך” (אליוט).
”אני מנסה להסתכל על הטעויות כחוויית למידה. מכל טעות אני מנסה להפיק לקח שיעזור לי להיות אדם טוב יותר ולהתמודד להבא עם המצב בצורה שונה. זו גישה טובה יותר, כי היא מאפשרת לך להתפתח” (ורה).
אולי יעניין אותך גם
תשובות לשאלות מקראיות
האם המקרא יכול להקל על מי שמתייסרים בגלל רגשי אשמה?
רגשי אשמה מוגזמים עלולים לשתק אותך, אבל יש שלושה צעדים שיכולים לעזור לך להמשיך הלאה.
המצפה
ראה טעויות באור נכון
אין זה משנה מה גילנו או ניסיוננו, כולנו עושים טעויות. כיצד נוכל להתמודד עמן?
